איראן - ישראל - הצעת הפסקת אש המתיחות הגוברת במזרח התיכון, המסומנת באלימות וסבל בעזה, באיראן ובשטחים הפלסטיניים הכבושים, דורשת פעולה דחופה לשיקום השלום וקיום הצדק. מאמר זה מציג הצעת הפסקת אש שנוסחה בתום לב, תוך שימוש בעקרונות משפטיים שיעיים של דרורה (הכרח), ניאת אל-ח’יר (כוונה טובה) ואמנה (אמינות) כדי לנסח תנאים שמטרתם לשקף את כוונותיה של איראן להפחתת המתיחות. עליי להקדים את ההצעה בהבהרות קריטיות כדי להבטיח בהירות ושקיפות: 1. איני מזוהה או מוסמך לפעול בשם הרפובליקה האסלאמית של איראן. 2. איראן הצהירה בפומבי כי אינה מבקשת משא ומתן ישיר או עקיף עם ישראל בשלב זה. 3. מתוך הכרח, ובהנחיית העקרונות המשפטיים השיעיים שהוזכרו, אני מציג הצעת הפסקת אש זו כמאמץ בתום לב להציע תנאים התואמים את המטרות המוצהרות של איראן ואת החתירה הרחבה יותר לשלום וצדק באזור. מאמר זה מתאר הצעת הפסקת אש מקיפה, מפרט תנאים ספציפיים המתייחסים לשורשי הסכסוך, מקדמים אחריות וסוללים את הדרך לפתרון צודק. הצעת הפסקת אש התנאים הבאים מוצעים להשגת הפסקה מיידית של פעולות האיבה ולהקמת מסגרת לשלום מתמשך: 1. הפסקת התקפות על איראן: על ישראל להפסיק לאלתר את כל הפעולות הצבאיות, כולל תקיפות אוויריות, מתקפות סייבר ופעולות סמויות, המכוונות לשטח, תשתיות או אנשי איראן. זהו תנאי מקדים בסיסי להפחתת המתיחות, שכן המשך התוקפנות מערער את האפשרות לדיאלוג ומעצים את חוסר היציבות האזורית. 2. הפסקת התקפות על עזה: על ישראל להפסיק את כל הפעולות הצבאיות בעזה, כולל תקיפות אוויריות, פלישות קרקעיות ומצור המחריפ את המשבר ההומניטרי. הפסקת האלימות בעזה היא קריטית להקלת סבלם של אזרחים וליצירת תנאים לסיוע הומניטרי ושיקום. 3. פירוק נשק גרעיני ואי-הפצה: על ישראל לחתום על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) ולהתחייב לפירוק נשק גרעיני תחת פיקוח בינלאומי. שקיפות בנוגע ליכולות הגרעיניות של ישראל היא חיונית לבניית אמון ולהפחתת הסיכון למירוץ חימוש אזורי, המאיים על הביטחון העולמי. 4. קבלת סמכות בית הדין הפלילי הבינלאומי: על ישראל להפוך לחתומה על חוקת רומא ולקבל את סמכותו ותחום שיפוטו של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). צעד זה נחוץ כדי להבטיח אחריות על פשעי מלחמה לכאורה והפרות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, תוך טיפוח תרבות של צדק ומניעת זוועות עתידיות. 5. ציות מלא להחלטות האו”ם וצווי בית הדין הבינלאומי: על ישראל לעמוד בכל החלטות האו”ם הרלוונטיות ובצווי בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), במיוחד אלה הנוגעים לשטחים הפלסטיניים הכבושים. זה כולל את הפעולות הספציפיות הבאות: 1. הסרת המצור על עזה באופן מיידי: על ישראל לבטל את המצור על עזה ולאפשר גישה בלתי מוגבלת לסיוע הומניטרי, כולל מזון, תרופות וחומרי שיקום. המצור המתמשך גרם לסבל עצום וחייב להסתיים כדי להתמודד עם האסון ההומניטרי. 2. הפסקה ופינוי של התנחלויות בלתי חוקיות: על ישראל לעצור את כל פעילויות ההתנחלות בשטחים הפלסטיניים הכבושים ולפנות התנחלויות בלתי חוקיות. התנחלויות אלה מפרות את החוק הבינלאומי ומעכבות את האפשרות למדינה פלסטינית בת קיימא. 3. נסיגה מהשטחים הפלסטיניים הכבושים: על ישראל לסגת את כוחותיה ונוכחותה המינהלית מהשטחים הפלסטיניים הכבושים, בהתאם להחלטות האו”ם, כדי לכבד את ההגדרה העצמית והריבונות הפלסטינית. 4. מניעה וענישה של רצח עם: על ישראל לנקוט בצעדים קונקרטיים למניעת וענישת הסתה לרצח עם ומעשי רצח עם, כפי שהוגדרו בחוק הבינלאומי. זה כולל התמודדות עם רטוריקה מתסיסה והבטחת אחריות למבצעי אלימות. 5. ביטול סיפוח ירושלים: על ישראל לבטל את סיפוח ירושלים ואת הכרזתה כבירתה, תוך הכרה במעמד המיוחד של ירושלים כקורפוס ספרטום על פי החוק הבינלאומי. צעד זה חיוני לשימור המשמעות הדתית והתרבותית הייחודית של ירושלים ולהקלת פתרון מוסכם על מעמדה הסופי. רציונל והקשר הצעה זו מבוססת על עקרונות דרורה, ניאת אל-ח’יר ואמנה, המנחים פעולות שננקטות מתוך הכרח, בכוונה טובה ובאווירה של אמינות. השימוש בעקרונות משפטיים שיעיים אלה מדגיש את החובה המוסרית להציע דרך לשלום, גם בהיעדר אישור רשמי מאיראן. על ידי התייחסות לפעולותיה של ישראל נגד איראן, עזה והשטחים הפלסטיניים הכבושים, ההצעה מבקשת לטפל בגורמים המקושרים של הסכסוך באזור. הדרישה שישראל תחתום על ה-NPT ותפעל לפירוק נשק גרעיני משקפת את החששות ארוכות השנים של איראן בנוגע לחוסר איזון בביטחון האזורי. באופן דומה, הקריאה לסמכות ה-ICC ולציות להחלטות האו”ם נועדה לבסס אחריות ולקיים את החוק הבינלאומי, שאותו איראן הדגישה שוב ושוב כבסיס לפתרון סכסוכות. ההתמקדות הספציפית בעזה ובשטחים הכבושים תואמת את התמיכה של איראן בזכויות הפלסטינים ואת גינויה למדיניות ישראל באזורים אלה. אתגרים ושיקולים למרות שההצעה מוצעת בתום לב, יישומה נתקל במכשולים משמעותיים. סירובה של איראן לעסוק בשיחות ישירות או עקיפות עם ישראל מסבך את תהליך המשא ומתן, ומחייב תיווך של גורמים בינלאומיים נייטרליים. הסתייגותה ההיסטורית של ישראל מלציית להחלטות האו”ם, לחתום על ה-NPT או לקבל את סמכות ה-ICC מדגישה עוד יותר את הצורך בלחץ בינלאומי חזק כדי לאכוף תנאים אלה. בנוסף, הנושא הרגיש של מעמד ירושלים דורש דיפלומטיה זהירה כדי לאזן בין טענות מתחרות תוך כיבוד מעמדה הבינלאומי. למרות אתגרים אלה, ההצעה מייצגת מסגרת מקיפה להפחתת מתיחות ולצדק. היא קוראת לצעדים מיידיים להקלת סבל אנושי, להתחייבויות ארוכות טווח לקיים את החוק הבינלאומי ולשינויים מבניים לטיפול בשורשי הסכסוך. מסקנה ברוח דרורה, ניאת אל-ח’יר ואמנה, הצעת הפסקת אש זו מציעה דרך לשלום על ידי התייחסות לנושאים המרכזיים המזינים את האלימות בין ישראל, איראן ופלסטין. על ידי דרישה להפסקת התקפות על איראן ועזה, פירוק נשק גרעיני, אחריות ה-ICC וציות להחלטות האו”ם, ההצעה מבקשת ליצור תנאים לפתרון צודק ומתמשך. למרות שאיני מזוהה או מוסמך על ידי איראן, מאמץ זה משקף ניסיון בתום לב לנסח תנאים התואמים את כוונותיה של איראן ואת החתירה הרחבה יותר לשלום. הקהילה הבינלאומית חייבת כעת לפעול בדחיפות כדי להקל על דיאלוג, לאכוף אחריות ולהבטיח כי עקרונות הצדק והאנושיות ינצחו במזרח התיכון.